לדלג לתוכן

המנון הקיסרות הגרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרועה לקיסר
Heil dir im Siegerkranz
מילות ההמנון
מילות ההמנון
מדינה פרוסיהפרוסיה פרוסיה (1795-1918)
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית (1871-1918)
שפה גרמנית
מילים Heinrich Harries עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן אלוהים, נצור את המלך
תאריך מעמד רשמי 1795, כהמנון ממלכת פרוסיה
תאריך ביטול מעמד רשמי 1918, עם נפילת הקיסרות הגרמנית.
האזנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Heil dir im Siegerkranz, בגרמניתעברית: תרועה לקיסר) היה ההמנון הלאומי הרשמי של האימפריה הגרמנית בשנים 1871 עד 1918.[1]

לפני הקמת האימפריה ב-1871, השיר היה ההמנון המלכותי של פרוסיה מאז 1795 ונשארה ככזה לאחר 1871.[2] הלחן של הפזמון נגזר מההמנון הבריטי "אלוהים נצור את המלך". מסיבות אלו, השיר לא הצליח להיות פופולרי בכל גרמניה. לא רק שהוא לא הצליח לזכות בתמיכת רוב הלאומנים הגרמנים, למעשה, הוא מעולם לא הוכר על ידי מדינות דרום גרמניה, כמו בוואריה או וירטמברג.[3] לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעה האימפריה הגרמנית לקיצה ו"שירתם של הגרמנים" הפך להמנון הלאומי של רפובליקת ויימאר.[4]

היינריך הארי כתב את המילים ב-1790 לכבוד כריסטיאן השביעי, מלך דנמרק. זאת ניתן לראות בשורה "Heil, Kaiser, dir" שבמקור נכתבה "Heil, Christian, dir". בשנת 1793, הטקסט של הארי עבר עיבוד על ידי בלתזאר גרהארד שומאכר (17551805) לשימוש בפרוסיה. שומאכר קיצר את הטקסט של הארי והחליף את המילה כריסטיאן בקייזר (קיסר).[5]

עברית גרמנית

נריע לך בכתר המנצח,
שליט מולדת האבות!
נריע לך, קיסר!
חוש בזוהר הכס
באושר הגבוה במילואו
להיות יקיר עמך!
נריע לך, קיסר!

לא סוס ולא אביר רכוב
מאבטחים את הרום הנישא,
איפה שעומדים נסיכים:
אהבת מולדת האבות,
אהבת האדם החופשי,
צור את כס השליט
כמו סלע בים.

להבה קדושה, זהרי,
זהרי ואל תכבי
עבור מולדת אבות!
ואז כולנו נעמוד
אמיצים לאדם אחד,
בשמחה נלחם ונדמם
עבור כס ומלוכה.

מסחר ומדע,
הרם באומץ ובכוח
מנהיגם שלהם מורם.
למעשי לוחמים וגיבורים
מצא את זרי הדפנה
להיות משומרים בנאמנות
על כסך!

לנצח ימשיך לפרוח
הדגל שלנו שמונף באומץ
בים הפתוח!
הא, כמה גא ומלכותי
מטיל באופן נרחב מעל יבשה וים,
הנשר הגרמני
את מבטו הבוער.

היה, הקיסר וילהלם, כאן,
קישוט לעמך במשך שנים רבות,
גאוות האנושות!
חוש בזוהר הכס,
באושר הגבוה במילואו
להיות יקיר עמך!
נריע לך, קיסר!

Heil dir im Siegerkranz,
Herrscher des Vaterlands!
Heil, Kaiser, dir!
Fühl in des Thrones Glanz
die hohe Wonne ganz,
Liebling des Volks zu sein!
Heil Kaiser, dir!

Nicht Ross, nicht Reisige
sichern die steile Höh,
wo Fürsten stehn:
Liebe des Vaterlands,
Liebe des freien Manns
gründen den Herrscherthron
wie Fels im Meer.

Heilige Flamme, glüh,
glüh und erlösche nie
fürs Vaterland!
Wir alle stehen dann
mutig für einen Mann,
kämpfen und bluten gern
für Thron und Reich!

Handel und Wissenschaft
heben mit Mut und Kraft
ihr Haupt empor!
Krieger- und Heldenthat
finden ihr Lorbeerblatt
treu aufgehoben dort
an deinem Thron!

Dauernder stets zu blüh'n,
Weh' unsre Flagge kühn,
Auf hoher See!
Ha, wie so stolz und hehr,
Wirft über Land und Meer,
Weithin der deutsche Aar,
Flammenden Blick!

Sei, Kaiser Wilhelm, hier
lang deines Volkes Zier,
der Menschheit Stolz!
Fühl in des Thrones Glanz,
die hohe Wonne ganz,
Liebling des Volks zu sein!
Heil, Kaiser, dir!

הצמד "קייזר וילהלם" התייחס במקור לוילהלם הראשון שמלך עד 1888. את בנו, פרידריך השלישי, שמלך רק 99 ימים, ירש וילהלם השני. אחת הבדיחות בזמנו הייתה שכותרת השיר השתנתה ל"Heil Dir im Sonderzug" ("נריע לך ברכבת המלכותית שלך"), עקב נסיעותיו התכופות של וילהלם השני.

לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה ב-1914, הוגו קאון הלחין לטקסט מוזיקה חדשה כדי להפריד בין המנון לבין לאלוהים נצור את המלך.[6]

פזמונות אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמר הריין היה גם שיר הלל פטריוטי כל כך פופולרי עד שלעיתים קרובות הוא נחשב כהמנון לא רשמי.[7]

בממלכת בוואריה, הפזמון הרשמי היה "Bayerische Königshymne ("Heil unserm König, Heil!")", המושר גם הוא ללחן של אלוהים נצור את המלך. המנון נוסף שמושר לאותה מנגינה, הוא המנון ליכטנשטיין משנת 1920.

המנון הוואי "Hawaiʻi Ponoʻī", שהלחין הקפלמייסטר הפרוסי אנרי ברגר, הוא וריאציה של המנגינה.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Fischer & Senkel 2010, p. 90.
  2. ^ Fischer & Senkel 2010, p. 91.
  3. ^ Fehrenbach, Elisabeth. "Politischer Umbruch und gesellschaftliche Bewegung: ausgewählte Aufsätze zur Geschichte Frankreichs und Deutschlands im 19. Jahrhundert". Oldenburg, 1997. p. 312.
  4. ^ Die Geschichte der Deutschen. p. 131.
  5. ^ Fischer & Senkel 2010, p. 93.
  6. ^ "Heil dir im Siegerkranz" (Kaun) בפרויקט ספריית התווים הבינלאומי.
  7. ^ Reichel, Peter. Schwarz-Rot-Gold: Kleine Geschichte deutscher Nationalsymbole nach 1945. C. H. Beck: Munich, 2005. p. 35.
  8. ^ מילות השיר

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Fischer, Michael; Senkel, Christian (2010). Klaus Tanner (ed.). Reichsgründung 1871: Ereignis, Beschreibung, Inszenierung. Münster: Waxmann Verlag.